השאלה:
אני עובד במשרד כחצי שנה. העבודה נעשית ברובה מהמשרד ועד לא מזמן הייתי בסדר עם זה, אפילו שמחתי על כך. אבל לאחרונה יותר קשה לי להגיע לעבודה כל יום ואני רוצה לבקש לעבוד לפחות חלק מהזמן מהבית. מה הדרך הכי טובה להעלות את זה בפני המעסיק?
תשובה:
בשיחה עם מעסיק מומלץ לדבר בכנות ובצורה ישירה, אך לא בדרישה. הייתי משתפת בקושי, מציינת שחשוב לי לשמור על מקום העבודה ואז שואלת את המעסיק אם ניתן לחשוב יחד על אפשרויות להקל. בהצלחה
שירי הוכמן
תשובה:
היי,
השאלה ששאלת תלויה בהמון דברים. על מה מתבסס הקושי שלך להגיע, ביחסים שלך עם המעסיק שלך, במהות העבודה, בנהלי המקום.
לפי איך שהתנסחת, נשמע שכן מקובל לעבוד מהבית לפחות קצת.
חשוב לפתח יחסים טובים עם המעסיק שמאפשרים לנו לבקש את מה שטוב לנו, לפעמים במעט 'ערמומיות' כדי להראות שמה שטוב לנו, טוב למקום העבודה (שזה נכון מאוד, והיה נחמד אם כל מעסיק היה מבין את זה).
אם אתה מרגיש שהעבודה מהבית תהיה לך יותר טובה ויעילה, הייתי מבקשת מהמעסיק פגישה פרטית ומגיעה עם תכנית עבודה מסודרת, כמה ימים מהבית, איך להתמודד עם דברים שמצריכים נוכחות במשרד וכו'.
אם נוח לך לדבר על הקושי שלך, הייתי מכניסה את זה גם לשיחה, לא צריך להסתיר ולא צריך לשתף יותר מידי, בדינמיקה של עובד- מעביד אני מאמינה שלמנהל כן יש רצון לדאוג לעובדים שלו, לעומת זאת הוא לא בדיוק כמו חבר קרוב. אז תספר לו, תשתף אותו כמה שנוח לך בקושי שלך, אבל כמו שאמרתי קודם- תבוא כבר עם הפתרון.
המון בהצלחה
סמדר רוזנברג
השאלה:
שלום רב,
עברתי כמה משברים נפשיים בחיי, התגברתי עליהם והתחזקתי, אך הדבר ניכר בקורות החיים שלי (פערים בין העבודות השונות). כעת אני מגיש מועמדות למשרות שונות, וחשוב לי "לשים את הקלפים על השולחן" מההתחלה בנוגע למוגבלות כדי לחסוך אי נעימות הדדית בתהליך. האם כדאי לציין את העניין בקורות החיים? ואם כן, מה הנוסח הטוב ביותר שלא יבהיל את המעסיק הפוטנציאלי?
תשובה:
חשיפת מוגבלות נפשית בעבודה היא החלטה אישית ומשמעותית. במידה ואתה מקבל סיוע בתחום התעסוקה או סיוע אחר מומלץ להתייעץ גם עמם. אינך נדרש לפרט את סוג המוגבלות הנפשית (איזו מחלה / לקות) עמה אתה מתמודד, האם ואלו תרופות אתה לוקח ועוד פרטים שהם בגדר צנעת הפרט שלך. חשיפת המוגבלות יכולה להתבצע בכל שלב בתהליך העסקה, החל בראיון עבודה ובכל שלב בהמשך. יתכן ואתה מגיש מועמדות לתפקיד בה המוגבלות לא תבוא לידי ביטוי ואז אולי אין צורך ויתכן ובהמשך תבין שאתה כן זקוק להתאמות ולכן את חושף אותה.
חשוב להכיר את התרבות הארגונית, כיצד החברה תומכת בעובדים עם מוגבלות באלו בעלי תפקידים ניתן להיעזר: כגון, אחראי.ת או ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, רכז או ממונה נגישות?
חשיפת מוגבלות היא תנאי להסדרת התאמות במקום עבודה. כאשר המעסיק מודע למוגבלות הוא מחויב להציע התאמות שיכולות לעזור לך להצליח בבצוע התפקיד. לרוב חשיפה מסייעת לתקשורת והבנה בינך ובין המעסיק: הוא יכול להבין טוב יותר את הצרכים שלך וזה מייצר שקיפות ואמון שיכולים לחזק את הקשר בינך לבין המעסיק. חשיפה עשויה להפחית מתח וחרדה שמתגברים מעצם שמירה על המוגבלות בסוד. לסיכום שיתוף המידע מאפשר לך לממש את זכויותיך ולהגן עליך מפני אפליה. יחד עם זאת, ההחלטה מתי לחשוף וכיצד לנסח מתבססת על הכרות עמך (שאתה מכיר את עצמך באופן המיטבי) על האתגרים שהמחלה יוצרת והעוצמות שלך שיעזרו בהסתגלות, בהתייחס לתפקיד ודרישות התפקיד וסביבת העבודה.
איה חסדאי
השאלה:
שלום,
אני בן 40 עד כה בעבודות בעבר לא סיפרתי על המאניה דיפרסיה למעסיקים. כשהייתי בהתקף מאניה/דכאון יצא שהתפטרתי או פוטרתי.
1. האם אני מחוייב לספר למעסיק בשלב הראיונות שאני מתמודד נפש?
אם כן באיזה שלב ? בסוף הראיונות או בשלב ההתחלתי של ההצגה בפעם הראשונה?
2. אם המעסיק ישאל אותי אילו התאמות-עזרה-יחס שונה אני צריך
מה עליי לומר לו? אני לא יודע אילו התאמות אני צריך כשאני בהתקף מאני דיפרסיה שיכולות לעזור לי באפיזודה עד שהיא תסתיים.
תשובה:
1. אינך צריך לספר שאתה מתמודד נפש. יחד עם זאת ככל שאתה רוצה התאמות פרטניות, שמגיעות לך על פי זכות ניתן להצהיר שאתה מתמודד עם מוגבלות (אין צורך להצהיר באיזה תחום) שמצריכה התאמות. יתכן והמעסיק יבקש אשור על קיום מוגבלות וגם אז האשור לא צריך לחשוף את הבעיה הרפואית עמה אתה מתמודד. לאחר שחשפת שאתה מתמודד עם מוגבלות חובה על המעסיק לשאול אותך אלו התאמות אתה זקוק. הבקשה להתאמות יכולה להתבצע בכל שלב, ראיון, למידת התפקיד או בהדרכה, משוב לשינוי או שימור ואף בזמן שימוע ניתן לחשוף שיש מוגבלות שחשבת שתוכל להתגבר עליה ללא התאמות וכעת ברור לך שאתה זקוק להן...
2. ההתאמות המבוקשות באות לגשר על פער שיש לך בבצוע המטלות שמרכיבות את התפקיד. עליך לחשוב מה החסמים וכיצד ניתן להסיר אותם. האם התמדה במטלה? האם יכולת עמידה ביעדי זמן, איכות? האם יכולת השתלבות חברתית? האם התאמה בשעות: התחלה מאוחרת? האם הפסקות מרובות? האם הפחתת מטלות בתקופות מסוימות? היות וכתבת שאינך יודע מה הן ההתאמות שאתה זקוק להן מומלץ להיעזר בגורמים מומחים לעניין המוגבלות (רופא שאבחן, פסיכולוג או גורם אחר עמו אתה בקשר לניהול המחלה והטפול בה) ו/או ליווי תעסוקתי מותאם מהם ניתן לקבל שירות שיעזור לך להבין אלו התאמות אתה זקוק להן ואיך לתקשר מו המעסיק ולהבטיח שתקבל אותן, בהתאם לזכאות שלך ככל שאתה מוכר על ידי גופים מוסמכים: בטוח לאומי, סל שיקום של משרד הבריאות, משרד הרווחה, אגף השיקום בצה"ל וכד'
איה חסדאי
השאלה:
אני מתמודד כבר מספר שנים עם דיכאון וחרדות ומתחיל עבודה חדשה. המעסיק יודע אך העובדים האחרים לא.
מה הדרך הטובה ביותר לספר לחברים בעבודה על ההתמודדות הנפשית שלי?
תשובה:
שאלה מורכבת והתשובה עליה היא אישית מאוד! בזמן שמול המעסיק הרבה פעמים אנחנו בוחרים לחשוף התמודדות נפשית (או מגבלה בלתי נראית אחרת) על מנת לבקש התאמות כאלו או אחרות, או על מנת לבקש את ההתחשבות במידה ומתישהו בעתיד נחווה קושי ונזדקק להתאמות - מול קולגות אין בהכרח צורך להיחשף, אין משהו קונקרטי ש"נרוויח" מחשיפה כזו. נקודת התחלה טובה יכולה להיות לרשום על דף מה בכל זאת תרוויח אם תשתף חברים לעבודה בהתמודדות האישית - ובצד השני לכתוב מהם החששות שלך מחשיפה.
חשוב לזכור שאין "מתכון" לחשיפה מוצלחת: זכותך לבחור מה לשתף, את מי, מתי ואם בכלל. יש את מי שמעדיפים לחכות, למצוא את הזמן הנכון ואת האנשים הנכונים במקום העבודה - ויש את מי שמרגישים צורך "לשים על השולחן" את ההתמודדות בשלב מוקדם יותר. כדאי לחשוב עם עצמך גם מה אתה לא מעוניין לשתף - מה נשאר פרטי שלך, אפילו אם ישאלו ויתעניינו. וחשוב לזכור: אין לך "קרניים", ההתמודדות הנפשית לא חייבת לבוא עם בושה, ופעמים רבות כשאנו נחשפים במעגלים שונים אנחנו מגלים שלמעשה אנחנו לא היחידים שמכירים את הנושא - להרבה אנשים סביבנו יש חברים או בני משפחה מתמודדים, או שהם עצמם נמצאים על הקשת הרחבה של התמודדויות נפשיות. בהצלחה!
דן שוחט
השאלה:
היו לי בעבר נפילות ומשברים בשל מצבי הנפשי אבל כעת אני מאוזן. האם ואיך לספר את זה למעסיק?
תשובה:
זו שאלה טובה מאוד, ואין עליה תשובה אחת נכונה... אתה צריך להבין מהי התשובה הנכונה *עבורך*, ואתה צריך גם לזכור שזה מסוג ההחלטות שאנחנו מקבלים בתנאים של חוסר וודאות - אין לנו כדור בדולח כדי לדעת מראש אם ומתי נחווה משבר נוסף, או כדי לדעת מראש איך מעסיק יתנהג אחרי שנספר לו וגם לא איך אנחנו נרגיש. במילים אחרות, אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו שנקבל את ההחלטה הנכונה בהינתן חוסר הוודאות שלנו, ואנחנו צריכים קצת חמלה עצמית לקראת מה שלא יבוא בהמשך.
יש כמה טיפים שאפשר לתת שאולי יעזרו לקבל את ההחלטה: אפשר לקחת עט ולנסות לרשום לעצמך על דף את המחירים והרווחים שאתה מאמין שיהיו לחשיפה בפני המעסיק; וכשתסיים תיקח דף חדש ותרשום לעצמך מחירים ורווחים להסתרה. כדאי להבין האם אתה מעוניין לבקש התאמות כלשהן במקום העבודה שלך, בעקבות ההתמודדות הנפשית: אם אתה זקוק להתאמות כלשהן (למשל, היקף משרה שונה; להגיע מאוחר יותר; עזרה מסויימת במצבי לחץ...) אז אולי החשיפה תאפשר לך להשיג את התמיכה שלה אתה זקוק ממקום העבודה. במידה ואתה בוחר להיחשף חשוב לזכור שהחשיפה היא לא עניין של שחור ולבן: כדאי לחשוב בפני מי אתה מעוניין להיחשף, והאם יש אנשים במקום העבודה שאתה מעוניין שלא יידעו. כדאי גם לחשוב מה אתה מספר ומה לא - גם אם אתה מספר למעסיק על ההתמודדות הנפשית, זה לא אומר שאתה חייב לענות על כל שאלה או לשים על השולחן כל מידע רפואי.
ובעיקר, אתה צריך לסמוך על עצמך שתדע לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בתנאים של חוסר וודאות. זה נכון, יש עדיין סטיגמה כנגד מתמודדי נפש בחברה הישראלית, אבל אתה גם יכול להיתקל במעסיק הגון, שאולי מכיר את הנושא בעצמו, ואולי הוא לא מכיר אבל הוא סומך עליך ומכיר אותך כעובד טוב. ואם אתה בוחר שלא להיחשף כמתמודד, אתה צריך לסמוך על עצמך שעדיין תדע לתקשר עם המעסיק ולהתמודד עם כל אתגר שלא יבוא.
בהצלחה!
דן שוחט
השאלה:
אלו התאמות ניתן לבצע במקום העבודה עבור אדם עם מוגבלות נפשית?
תשובה:
מוגבלות נפשית עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים רבים ומגוונים וגם ההתאמות הרלוונטיות יכולות להשתנות מאדם לאדם: גמישות בשעות העבודה ובחלוקה למשמרות, התאמת היקף המשרה והיקף המטלות, גמישות בזמני ההפסקות ומשכן ולצד אלה ליווי מקצועי ורגיש בתהליך הקליטה והקבלה לעבודה.
מידע מפורט יותר ניתן לקרוא כאן במדריך.
https://avodanegisha.labor.gov.il/index2.php?id=20039&lang=HEB
