דלג אל #title#
ניקוי סינונים השאלות המתאימות לחיפוש שלך פתיחה של כל השאלות והתשובות
השאלה:
הי,האם אתם ממליצים שאני או הרכזת תעסוקה שלי נספר למעסיק בשיחה הראשונה כבר על
הלקות שלי ואיך מיתמודדים עם זה שיגיד שלא מסכים?
בנוסף איך מוצאים משרות לאנשים עם מוגבלות וזה רוצה לעבוד כמלקט או סידור סחורה והכל
זה עבודה במשמרות ארוכות? בתודה רואי
תשובה:
שלום רב,
דילמת החשיפה היא נושא מהותי בתהליך קבלה לעבודה ויש מספר דרכים לנתח את הדילמה בכדי להגיע להחלטה. כמו כן, קיימות מגוון סדנאות שמטרתן מתן כלים להתמודדות עם חשיפה במקום העבודה, בטוחה שרכזת התעסוקה שלך מכירה אותן ואת מגוון הכלים וכדאי להעמיק בהם יחד עמה. ההחלטה לחשוף לקות במהלך ראיון הינה אישית וכאמור מובן טוב להתייעץ בסוגיה הזו עם רכזת התעסוקה שלך שמכירה היטב אותך, את מהות הלקות והחסמים שיתכן ותיתקל בהם בהקשר לתפקיד שאתה מחפש. היא גם תכיר היטב את מקום העבודה והתפקיד אליו אתה מנסה להתקבל. ככלל מה חושפים, באיזה שלב ולמי הוא תהליך מובנה שיש לבצע אותו לפני כל תהליך קבלה לעבודה כי ההחלטה נעשית בהקשר למצבך הבריאותי, דרישות התפקיד וסביבת העבודה. לגבי מציאת משרות בתחומים שבקשת ניתן למצאן באתר עבודה נגישה שמפרסם משרות בהן ניתן לראות את ההתאמות אותן מוכן המעסיק לאפשר לרבות גמישות במשמרות. משרות כאלה מופיעות גם בכל אתרי חיפוש עבודה אך השיח על ההתאמות בהקשר של גמישות במשמרות יתכן ויידרש להתבצע בנפרד. שיח על התאמות הוא חלק מדילמת החשיפה והיתרון בחשיפה. שכן, הזכאות להתאמות הינה בגין מצב בריאות שמגביל בצוע מטלה, עליו יש ליידע את המעסיק והבקשה להתאמה מאפשרת לעובד לממש את הפוטנציאל הגלום בו ולהיות יעיל באופן שמצופה על ידי המעסיק משאר העובדים. בהצלחה!
איה חסדאי
השאלה:
הקשיים שלי כוללים בעיקר קושי בעבודה מול אנשים, וצורך בשעות גמישות (אני נשחק מהר אז לא יכול לעבוד כמה ימים רצוף או לקום מוקדם בצורה עקבית)
כל העבודות שאני מוצא שמתאימות לאחד מהקשיים, זורקות את השני מהחלון. איך אני יכול לגרום למקום עבודה להתגמש מבחינת שעות/ימי עבודה?
תשובה:
שלום,
דבר ראשון, אם יש לך אחוזי נכות או מאובחן עם מגבלה נפשית או פיזית וכדומה, כדאי לפנות באיזורך למחלקה לשירותים חברתיים לקבל פרטים על תעסוקה נתמכת, באתר של 'כל זכות' זה מופיע בצורה מפורטת.

לא ציינת בשאלתך באיזנ תחום תרצה לעבוד, על איזה רקע הקשיים שלך, האם אתה כבר עובד.
ודווקא זה משהו שחשוב לשים לב אליו, כשתמצא עבודה בתחום שתרצה, חשוב לתכנן את השיחות האלו ולשתף את הקשיים שלך (לא לשתף הכל, אלא את מה שרלוונטי) עם המנהל.
בכל עבודה, גם כזו שתתאים לך, תהיה תקופה של הסתגלות, תקופות של אנרגיה ותקופות שקשות יותר.
ביחסי עובד מעביד, כדאי לשים לב שאיפה שאתה יכול לתת ולהיטיב, תעשה את זה, ולראות יחד עם המעסיק איך הם יכולים להרוויח מלבוא לקראתך.
חשוב לזכור שבכל זאת לכל מקום עבודה יש מגבלות מבחינת ההטבות והקלות שיכולים לתת.
מול עצמך גם כדאי לבדוק מה עוזר לך להתמיד יותר, מה בשגרת היום שלך יכול להיות קצת יותר מקל על היכולת שלך לעבוד.
המון בהצלחה
סמדר רוזנברג
השאלה:
אין לי הרבה ניסיון בעבודה למרות שאני בן 29. עבדתי לאורך השנים בעבודות אדמיניסטרציה ובק אופיס זמניות של חודשיים פה, חודש שם. אני מרגיש שזה יכול להיראות לא טוב בקורות החיים. האם כדאי לציין את העבודות האלה בכל זאת?
תשובה:
אחד העקרונות החשובים בכתיבת קורות חיים הוא אמינות והתאמתן להצעת העבודה. לכן כל ניסיון שנצבר בשוק העבודה הוא נכס שכדאי לעשות בו שימוש בהגשת מועמדות. בכל עבודה חשוב לציין משך הזמן ובמה עסקה (מנהלה של...טפול ב...) לרבות מטלות או דברים ייחודיים לתפקיד והמטלות שהרכיבו אותו. אם פרקי העבודה קצרים מאוד אפשר לצרפם יחד לתקופה אחת ובה לכתוב עבודות זמניות בזמן שהשלמה ל......(למודים/ הכשרה/ המתנה ל../ סיום תהליך רפואי...) . ואז להדגיש את המיומנויות שנרכשו בעבודת המנהלה על גווניה. בהצלחה!
איה חסדאי
השאלה:
פעם אחרי פעם אני מפספסת עבודות טובות כי אין לי ממליצים. מה עושים ?
תשובה:
שאלה נהדרת! קודם כל, לא להתייאש...

יש שתי אפשרויות, ושווה לחשוב על שתיהן: האחת, לא לוותר על משרות מעניינות שדורשות ניסיון קודם, לפנות למעסיק ולנסות לדבר על לבו ולהרשים אותו, על מנת שיציע לך את המשרה גם ללא ניסיון קודם. אפשר לבדוק אתו ממליצים שאינם מעסיקים - אולי יתאים לו לדבר עם מישהו שהכיר אותך ממסגרת לימודית או התנדבותית?

ואפשרות שניה: לחזור ללוחות מודעות, ולנסות להבין דרכן מהם תפקידי הפתיחה של התחום שמעניין אותך. לפעמים כדי להגיע רחוק צריך להתחיל מצעדים קטנים - עבודה פשוטה יותר בתחום שאליו את רוצה להיכנס תאפשר לך להוכיח מה את שווה, תספק לך ממליצה או ממליץ להמשך הדרך, וגם תיתן לך הרבה מידע רלבנטי על התחום שאי אפשר להשיג מלימודים פורמליים או מכל דרך "חיצונית". בכל תחום יש תפקידי פתיחה פשוטים יותר, ולפעמים להקדיש שנה לתפקיד קטן זה "שכר הלימוד" שעלינו לשלם כדי להכניס רגל בדלת לתחום שמעניין אותנו.

בהצלחה!
דן שוחט
תשובה:
האם ניתן להסביר מדוע אין ממיצים? היעדר ניסיון בעבודה? ממליצה בראיון להסביר את הקושי ולחילופין לחשוב על ממליצים בהקשר לתכונות, ו/ או מיומנויות נדרשות למילוי התפקיד והם יודעים ויכולים לתת דוגמאות: בלמודים, פעילות התנדבותית, פרויקטים מסוימים שבצעת.
איה חסדאי
השאלה:
שלום רב,
עברתי כמה משברים נפשיים בחיי, התגברתי עליהם והתחזקתי, אך הדבר ניכר בקורות החיים שלי (פערים בין העבודות השונות). כעת אני מגיש מועמדות למשרות שונות, וחשוב לי "לשים את הקלפים על השולחן" מההתחלה בנוגע למוגבלות כדי לחסוך אי נעימות הדדית בתהליך. האם כדאי לציין את העניין בקורות החיים? ואם כן, מה הנוסח הטוב ביותר שלא יבהיל את המעסיק הפוטנציאלי?
תשובה:
חשיפת מוגבלות נפשית בעבודה היא החלטה אישית ומשמעותית. במידה ואתה מקבל סיוע בתחום התעסוקה או סיוע אחר מומלץ להתייעץ גם עמם. אינך נדרש לפרט את סוג המוגבלות הנפשית (איזו מחלה / לקות) עמה אתה מתמודד, האם ואלו תרופות אתה לוקח ועוד פרטים שהם בגדר צנעת הפרט שלך. חשיפת המוגבלות יכולה להתבצע בכל שלב בתהליך העסקה, החל בראיון עבודה ובכל שלב בהמשך. יתכן ואתה מגיש מועמדות לתפקיד בה המוגבלות לא תבוא לידי ביטוי ואז אולי אין צורך ויתכן ובהמשך תבין שאתה כן זקוק להתאמות ולכן את חושף אותה.
חשוב להכיר את התרבות הארגונית, כיצד החברה תומכת בעובדים עם מוגבלות באלו בעלי תפקידים ניתן להיעזר: כגון, אחראי.ת או ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, רכז או ממונה נגישות?
חשיפת מוגבלות היא תנאי להסדרת התאמות במקום עבודה. כאשר המעסיק מודע למוגבלות הוא מחויב להציע התאמות שיכולות לעזור לך להצליח בבצוע התפקיד. לרוב חשיפה מסייעת לתקשורת והבנה בינך ובין המעסיק: הוא יכול להבין טוב יותר את הצרכים שלך וזה מייצר שקיפות ואמון שיכולים לחזק את הקשר בינך לבין המעסיק. חשיפה עשויה להפחית מתח וחרדה שמתגברים מעצם שמירה על המוגבלות בסוד. לסיכום שיתוף המידע מאפשר לך לממש את זכויותיך ולהגן עליך מפני אפליה. יחד עם זאת, ההחלטה מתי לחשוף וכיצד לנסח מתבססת על הכרות עמך (שאתה מכיר את עצמך באופן המיטבי) על האתגרים שהמחלה יוצרת והעוצמות שלך שיעזרו בהסתגלות, בהתייחס לתפקיד ודרישות התפקיד וסביבת העבודה.

איה חסדאי
השאלה:
שלום,
אני בן 40 עד כה בעבודות בעבר לא סיפרתי על המאניה דיפרסיה למעסיקים. כשהייתי בהתקף מאניה/דכאון יצא שהתפטרתי או פוטרתי.
1. האם אני מחוייב לספר למעסיק בשלב הראיונות שאני מתמודד נפש?
אם כן באיזה שלב ? בסוף הראיונות או בשלב ההתחלתי של ההצגה בפעם הראשונה?
2. אם המעסיק ישאל אותי אילו התאמות-עזרה-יחס שונה אני צריך
מה עליי לומר לו? אני לא יודע אילו התאמות אני צריך כשאני בהתקף מאני דיפרסיה שיכולות לעזור לי באפיזודה עד שהיא תסתיים.
תשובה:
1. אינך צריך לספר שאתה מתמודד נפש. יחד עם זאת ככל שאתה רוצה התאמות פרטניות, שמגיעות לך על פי זכות ניתן להצהיר שאתה מתמודד עם מוגבלות (אין צורך להצהיר באיזה תחום) שמצריכה התאמות. יתכן והמעסיק יבקש אשור על קיום מוגבלות וגם אז האשור לא צריך לחשוף את הבעיה הרפואית עמה אתה מתמודד. לאחר שחשפת שאתה מתמודד עם מוגבלות חובה על המעסיק לשאול אותך אלו התאמות אתה זקוק. הבקשה להתאמות יכולה להתבצע בכל שלב, ראיון, למידת התפקיד או בהדרכה, משוב לשינוי או שימור ואף בזמן שימוע ניתן לחשוף שיש מוגבלות שחשבת שתוכל להתגבר עליה ללא התאמות וכעת ברור לך שאתה זקוק להן...
2. ההתאמות המבוקשות באות לגשר על פער שיש לך בבצוע המטלות שמרכיבות את התפקיד. עליך לחשוב מה החסמים וכיצד ניתן להסיר אותם. האם התמדה במטלה? האם יכולת עמידה ביעדי זמן, איכות? האם יכולת השתלבות חברתית? האם התאמה בשעות: התחלה מאוחרת? האם הפסקות מרובות? האם הפחתת מטלות בתקופות מסוימות? היות וכתבת שאינך יודע מה הן ההתאמות שאתה זקוק להן מומלץ להיעזר בגורמים מומחים לעניין המוגבלות (רופא שאבחן, פסיכולוג או גורם אחר עמו אתה בקשר לניהול המחלה והטפול בה) ו/או ליווי תעסוקתי מותאם מהם ניתן לקבל שירות שיעזור לך להבין אלו התאמות אתה זקוק להן ואיך לתקשר מו המעסיק ולהבטיח שתקבל אותן, בהתאם לזכאות שלך ככל שאתה מוכר על ידי גופים מוסמכים: בטוח לאומי, סל שיקום של משרד הבריאות, משרד הרווחה, אגף השיקום בצה"ל וכד'
איה חסדאי
השאלה:
היו לי בעבר נפילות ומשברים בשל מצבי הנפשי אבל כעת אני מאוזן. האם ואיך לספר את זה למעסיק?
תשובה:
זו שאלה טובה מאוד, ואין עליה תשובה אחת נכונה... אתה צריך להבין מהי התשובה הנכונה *עבורך*, ואתה צריך גם לזכור שזה מסוג ההחלטות שאנחנו מקבלים בתנאים של חוסר וודאות - אין לנו כדור בדולח כדי לדעת מראש אם ומתי נחווה משבר נוסף, או כדי לדעת מראש איך מעסיק יתנהג אחרי שנספר לו וגם לא איך אנחנו נרגיש. במילים אחרות, אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו שנקבל את ההחלטה הנכונה בהינתן חוסר הוודאות שלנו, ואנחנו צריכים קצת חמלה עצמית לקראת מה שלא יבוא בהמשך.

יש כמה טיפים שאפשר לתת שאולי יעזרו לקבל את ההחלטה: אפשר לקחת עט ולנסות לרשום לעצמך על דף את המחירים והרווחים שאתה מאמין שיהיו לחשיפה בפני המעסיק; וכשתסיים תיקח דף חדש ותרשום לעצמך מחירים ורווחים להסתרה. כדאי להבין האם אתה מעוניין לבקש התאמות כלשהן במקום העבודה שלך, בעקבות ההתמודדות הנפשית: אם אתה זקוק להתאמות כלשהן (למשל, היקף משרה שונה; להגיע מאוחר יותר; עזרה מסויימת במצבי לחץ...) אז אולי החשיפה תאפשר לך להשיג את התמיכה שלה אתה זקוק ממקום העבודה. במידה ואתה בוחר להיחשף חשוב לזכור שהחשיפה היא לא עניין של שחור ולבן: כדאי לחשוב בפני מי אתה מעוניין להיחשף, והאם יש אנשים במקום העבודה שאתה מעוניין שלא יידעו. כדאי גם לחשוב מה אתה מספר ומה לא - גם אם אתה מספר למעסיק על ההתמודדות הנפשית, זה לא אומר שאתה חייב לענות על כל שאלה או לשים על השולחן כל מידע רפואי.

ובעיקר, אתה צריך לסמוך על עצמך שתדע לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בתנאים של חוסר וודאות. זה נכון, יש עדיין סטיגמה כנגד מתמודדי נפש בחברה הישראלית, אבל אתה גם יכול להיתקל במעסיק הגון, שאולי מכיר את הנושא בעצמו, ואולי הוא לא מכיר אבל הוא סומך עליך ומכיר אותך כעובד טוב. ואם אתה בוחר שלא להיחשף כמתמודד, אתה צריך לסמוך על עצמך שעדיין תדע לתקשר עם המעסיק ולהתמודד עם כל אתגר שלא יבוא.

בהצלחה!
דן שוחט
השאלה:
עברתי המון ראיונות ועד היום לא קיבלתי אף תשובה.
תשובה:
ישנן סיבות רבות אפשריות לכך שלא התקבלת למשרות האלה. ייתכן שלא התאמת למשרה מבחינת הניסיון או הידע המקצועי בקורות החיים, ייתכן שהם מעוניינים לבחון מועמדים נוספים לפני שיחליטו וייתכן ששיקול אחר הכריע את הכף. כמו כן, ייתכן שאף תתקבל, לעתים ההחלטה לוקחת זמן אצל מעסיקים שונים.אך חשוב לזכור שחיפוש משרה הוא לא קל לאף אדם. גם אנשים ללא מוגבלות עוברים לא מעט ראיונות ודחיות בדרך לקבלה למשרה חדשה. אנו ממליצים לך לא להתייאש, להמשיך לחפש ולגשת, וגם להיעזר בשלל הכלים שלנו מהמדריך לחיפוש עבודה: טיפים להכנה מוקדמת לראיון העבודה , כללים בסיסיים לראיון עבודה מוצלח, טיפים לראיון הטלפוני, וכן המדריך לכתיבת קורות חיים.
בהצלחה!
השאלה:
האם לחשוף את המוגבלות שלי בפני המראיין, ומתי?
תשובה:
התשובה לשאלה זו מסתכמת בשאלה אחת: האם להערכתך המוגבלות תשפיע על התפקוּד שלך בעבודה? אם הערכתך היא שהמוגבלות לא תשפיע על תפקודך בעבודה, אין הכרח לשתף את המעסיק.
עם זאת, אם ידוע לך כי החברה אליה הגשת את המועמדות מעודדת קידום העסקה של אנשים עם מוגבלות ואת/ה מרגיש/ה מספיק בנוח לשתף אותם, אנו מזמינים אותך לספר על המוגבלות שלך ולהימנע מהחזקת "סוד".
אם הערכתך היא שהמוגבלות שלך תשפיע על התפקוד שלך בעבודה, וכי יהיה צורך בהתאמות או הנגשות לביצוע המשרה (למשל, התאמות פיזיות של סביבת העבודה, גמישות בימים ובשעות העבודה, הדרכה וליווי) חשוב לספר על כך למעסיק. לקראת ראיון העבודה, מומלץ להכין את עצמך לכך שתתבקש לתאר את ההשפעה של המוגבלות על התפקוד בעבודה ומה נדרש לך על מנת לבצע את העבודה כמצופה. בנוסף, חשוב להסביר את ההשפעה החיובית של התאמות והנגשות במקום העבודה על יכולתך לבצע את התפקיד.
לבסוף, מומלץ להדגיש, ואם ניתן גם לתת דוגמאות, להתאמות שאפשרו לך למנף את ההתמודדות שלך ליתרון יחסי לעומת שאר המועמדים. בעת התלבטות כדאי וחשוב להיוועץ ברכז/ת המלווה.
כמו כן, לתוכנית תעסוקה שווה יש סדנאות ייחודיות העוסקות בדילמת החשיפה.
https://avodanegisha.labor.gov.il/index2.php?id=20026&lang=HEB
השאלה:
בכל המשרות שאני רואה מבקשים מישהו עם ניסיון, אבל איך יהיה לי ניסיון אם אף אחד לא מוכן לקבל אותי לעבודה (בגלל שאין לי ניסיון). זה מעגל קסמים. מה עושים?

תשובה:
אכן, לא תמיד תוכל להציג ניסיון בתחום המבוקש, אולם - ישנו מענה שניתן להציג למעסיקים במהלך השיח על הנושא:
חשוב להבין שהמיומנויות שלנו נבנות ומשתכללות תוך התנסות במרחבים שונים, לאו דווקא תעסוקתיים.
המושג "כישורים ניתנים להעברה" מתייחס למגוון היכולות והאיכויות שלנו, אותן ניתן להעתיק ממרחב למרחב.
יכולות אלה אינן ספציפיות לעבודה מסויימת, או לשדה תעסוקתי מסויים.
זיהוי והכרה בקיומם של כישורים ניתנים להעברה מאפשרים את ההסתגלות והגמישות הנדרשות בעולם העבודה של ימינו.
דוגמאות לכישורים ניתנים להעברה:
יכולות תקשורת, תושיה ויכולת לפתרון בעיות, יוזמה ויצירתיות, יכולות טכניות, התמצאות בטכנולוגיה, עצמאות והנעה.
המלצתי היא להתכונן לראיון העבודה באופן הבא:
ראשית, לבצע ניתוח של התפקיד אליו מגישים מועמדות ובחינת המשימות המרכיבות אותו - הבנה מהם הכישורים הנדרשים לביצוע כל משימה.
שנית, לנסח מראש דוגמאות מעברך התעסוקתי או מפעילויות אחרות, הממחישות את קיומם של אותם כישורים.
בעולם הגיוס של היום יש מודעות למושג 'כישורים ניתנים להעברה'. הכנה טובה לשיחה על הנושא תעזור למגייס לפתוח את החשיבה ולהסתכל מעבר לטקסט שבקורות החיים.
בהצלחה!
רינת דגן